גזלייטינג בעבודה: איך לזהות את התופעה וכיצד להתמודד עמה?

גזלייטינג הוא תופעה מדאיגה ופוגענית המתרחשת לא רק במערכות יחסים אישיות, אלא גם בסביבת העבודה. התנהגויות של השפלה, ביקורת מתמדת והטלת ספק עלולות להופיע במשרד מצד עמיתים או מנהלים, ולהשפיע באופן הרסני על הקורבנות. חשוב להכיר את התופעה, לדעת לזהות אותה ולרכוש כלים להתמודדות נכונה. במאמר זה נסקור לעומק את נושא הגזלייטינג בעבודה, על היבטיו השונים.

מהו גזלייטינג וכיצד הוא מתבטא בסביבת העבודה?

הגדרה של המונח "גזלייטינג"

גזלייטינג (Gaslighting) הוא סוג של התעללות פסיכולוגית שבה התוקף גורם לקורבן לפקפק בתפיסת המציאות, בזיכרון ובשפיות שלו. המונח נטבע בהשראת המחזה והסרט "Gas Light" (אור הגז), המתאר בעל מניפולטיבי המנסה לגרום לאשתו לחשוב שהיא מאבדת את שפיותה. גזלייטינג מתאפיין בהכחשת המציאות, עיוות האמת, השמצות חוזרות ונשנות והאשמת הקורבן – עד שהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו ובתחושות שלו. בסביבת העבודה, גזלייטינג יכול להופיע כהתנהגות פוגענית, מזלזלת ומתנשאת מצד אנשים בעמדות סמכות או השפעה כלפי עובדים הנתונים להם.

10 דוגמאות נפוצות לגזלייטינג בעבודה

1. הכחשת דברים שנאמרו או התרחשו, תוך טענה שהעובד "מדמיין" או "ממציא דברים".
2. ביטול רגשות או תגובות של העובד, למשל "אל תהיה כל כך רגיש" או "אתה מגזים".
3. העברת ביקורת מתמדת ומופרזת על ביצועים ויכולות, גם ללא בסיס של ממש.
4. השמצת העובד או הפצת שמועות פוגעניות מאחורי גבו.
5. שימוש בסרקזם, לעג או זלזול כלפי העובד, בפומבי או בפרטי.
6. הטלת ספק ביושרה, במקצועיות או במסירות של העובד, ללא הצדקה.
7. הצגת גרסאות שונות ומסולפות של אירועים, כדי לבלבל ולערער את העובד.
8. ניסיונות לבודד את העובד מעמיתיו או להרחיק אותו מהצוות.
9. שלילת הזדמנויות, משאבים או תמיכה מהעובד באופן לא הוגן.
10. יצירת תרבות של פחד, איומים או השתקה במשרד.

גזלייטינג בעבודה הוא התנהגות בעייתית ופוגענית שיכולה ללבוש צורות שונות. הוא פוגע קשות בקורבנות ומחבל באווירה ובתפקוד הארגוני.

סימנים מחשידים וסממנים של גזלייטינג בעבודה

כדי להתמודד בהצלחה עם תופעת הגזלייטינג בעבודה, צריך קודם כל לדעת לזהות אותה. לרוב מדובר בדפוס התנהגות חוזר ונשנה לאורך זמן, שנועד לערער את תחושת המציאות והערך העצמי של העובד. להלן 10 תסמינים שכדאי לשים לב אליהם:

10 תסמינים שעלולים להעיד על התעללות רגשית מצד עמיתים או מנהלים

1. תחושה מתמדת של בלבול, אי-ודאות וחוסר אונים במצבי עבודה מול אדם מסוים.
2. ספק עצמי וחוסר ביטחון גוברים בנוגע לביצועים, ליכולות או לשיקול הדעת.
3. קושי לסמוך על הזיכרון האישי ועל התפיסה של אירועים שהתרחשו.
4. צורך מוגבר להתנצל, להסביר את עצמך או "להוכיח" דברים מול הגורם הפוגע.
5. פחד או חשש לשתף אחרים במתרחש, מתוך בושה או אשמה עצמית.
6. ירידה בחדוות העבודה, בפרודוקטיביות ובמוטיבציה להתקדם ולהצליח.
7. תסמינים פיזיים כמו חרדה, דיכאון, הפרעות שינה או ירידה במשקל.
8. קושי לבטוח באנשים אחרים בעבודה או ליצור יחסים בריאים עם העמיתים.
9. ספקות עצמיים לגבי ההתאמה למשרה, למרות הישגים או הצלחות בעבר.
10. מחשבות על התפטרות או שינוי כיוון קריירה רק כדי "להימלט" מהמצב.

כמובן, גורמים רבים יכולים לעמוד בבסיס הקשיים והתחושות האלה. אבל אם הן מתעצמות דווקא סביב דמות מרכזית בעבודה ונמשכות בעקביות לאורך זמן – כדאי לשקול אפשרות של התעללות רגשית, כמו גזלייטינג. ההכרה בכך היא הצעד הראשון בדרך החוצה מההשפעה ההרסנית שלו.

אסטרטגיות וטיפים להתמודדות עם גזלייטינג בעבודה

כעת, כשהכרנו מקרוב את תופעת הגזלייטינג על סימניה והשלכותיה, נסקור כמה עצות מעשיות להתמודדות אפקטיבית איתה במסגרת העבודה:

דרכים יעילות לזהות גזלייטינג ולהגן על עצמכם

ראשית, חשוב לבסס אמון במציאות האישית שלכם. רשמו ביומן אירועים משמעותיים שהתרחשו, כולל תאריכים ופרטים רלוונטיים. שימרו תכתובות מייל או הודעות הקשורות למקרי ההתעללות. בססו את התחושות שלכם על עובדות מוצקות. שתפו אדם קרוב או איש מקצוע שאתם סומכים עליו במתרחש, ובקשו משוב אובייקטיבי על המצב. נסו לא להגיב או להסלים את הקונפליקט מול התוקף, אלא רק לומר בּבֵרור שההתנהגות שלו פוגענית ואינה מקובלת. שמרו על רשת תמיכה חברתית במשרד ומחוצה לו. דאגו לפינוק עצמי ולפעילויות שמחזקות את תחושת הערך והביטחון שלכם.

בניית תרבות של אמון וכבוד הדדי בארגון

במקביל, כדאי לפעול ליצירת שינוי ארגוני מערכתי שימגר את התופעה. עודדו שקיפות, פתיחות ותקשורת בונה בין כל חברי הצוות. קבעו נהלים ברורים לגבי יחסי כבוד, שוויון והוגנות בין העובדים. הגדירו פורומים בטוחים ודיסקרטיים לדיווח על בעיות, כמו פגישות אישיות עם מנהל משאבי אנוש. אכפו סנקציות מוסכמות כלפי עובדים הנוהגים באלימות מילולית או רגשית. שלבו סדנאות והכשרות לגבי גזלייטינג והתמודדות עם התעללות בקורסים הארגוניים. טפחו מנהיגות אמפתית ומעצימה שתשמש דוגמה אישית.

טכניקות לחיזוק החוסן הנפשי והביטחון העצמי

בנוסף, מומלץ לפתח "שריר" נפשי של עמידות, הכלה עצמית והכרת הערך האישי. תרגלו מדיטציה ונשימות עמוקות שיאפשרו לכם לווסת רגשות ולהגיב בקור רוח. חזקו פנימה משפטי חיזוק והעצמה כמו "אני בסדר", "אני ראוי", "אני מסוגל". עסקו בתחביבים ופעילויות מחוץ לעבודה שמעניקים לכם ביטחון והגשמה עצמית. למדו לשים גבולות בריאים ולומר "לא" כשצריך. שמרו על שגרת חיים מאוזנת שדואגת לצרכים הפיזיים, הרגשיים והחברתיים שלכם. זכרו שהמעשים וההתנהגות הפוגענית של התוקף הם הבעיה – לא אתם.

מתי וכיצד כדאי לפנות לגורמים מקצועיים לעזרה והכוונה?

במקרים קיצוניים או ממושכים של גזלייטינג בעבודה, רצוי לפנות לעזרה מקצועית פנימית או חיצונית. אפשר להתייעץ עם גורמים רלוונטיים בארגון כמו מנהל, נציג ועד עובדים או יועץ משפטי – בפרט אם נפגעו זכויות בסיסיות או אם יש צורך בהליכים משמעתיים מול המתעלל/ת. במקביל, טיפול פסיכולוגי או ליווי אישי מקצועי מסייעים מאוד בשיקום הנפשי והרגשי ובשחרור מההשפעה ההרסנית של הגזלייטינג. תהליך כזה מאפשר לעבד את הטראומה, לשקם את תחושת הערך העצמי ולרכוש כלים להתמודדות בונה יותר. אל תהססו לבקש עזרה כשאתם זקוקים לה.

לסיכום,

גזלייטינג בעבודה היא פגיעה רגשית קשה, אך בהחלט ניתן להילחם בה ולצאת ממנה מחוזקים יותר. הצעד הראשון הוא תמיד להכיר בכך שמדובר בהתעללות, ושאתם אינכם אשמים בה. משם, בעזרת שילוב של צעדים אישיים וארגוניים, תוכלו בהדרגה להשתחרר מההשפעה ההרסנית של התופעה הקשה הזו ולשגשג מחדש.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.